יישור שיניים בילדים

המיתוס על כך שטיפול אורתודונטי מתחיל רק לאחר נשירת כל השיניים החלביות- אינו בהכרח נכון! לעיתים יש צורך בטיפול מוקדם (במשנן החלבי) אשר יכול לפשט, לקצר ולעיתים אף למנוע טיפול אורתודונטי בשלב מאוחר יותר (במשנן הקבוע).

טיפול מוקדם (phase I):
טיפול מוקדם מתבצע בין הגילאים 6-10 שנים. מאחר ובגילאים אלו קיימות שיניים חלביות- טיפול זה בדרך כלל מומלץ כאשר קיימות בעיות התפתחות דנטליות או של הלסתות אשר עלולות להחמיר ללא טיפול.
מרבית הילדים אינם נדרשים לבצע טיפול אורתודונטי בגיל כל כך צעיר, אך בכדי להיות בטוחים- ההמלצה כיום היא לבצע בדיקה אורתודונטית כבר בגיל 7 שנים על מנת למנוע התפתחות ליקוי סגר שעשוי להחמיר עם גדילת הלסתות.
טיפול מוקדם מסייע בהתפתחות הלסתות על מנת שיוכלו להכיל את השיניים הקבועות ולשפר את ההתאמה בין הקשת העליונה לתחתונה. ילדים יכולים להדגים סימנים של בעיות בלסתות בזמן גדילתם והתפתחותם - וזה הזמן האידיאלי  שבו ניתן להשפיע בצורה היעילה ביותר באמצעות טיפול אורתודונטי.
טיפול מוקדם מתחיל לאחר התפתחות ארבעת השיניים הקדמיות הקבועות (העליונות והתחתונות) ולפני בקיעת כל שאר השיניים הקבועות והטיפול נמשך עד 18 חודשים.
טיפול מוקדם מומלץ במקרים הבאים:

1. שיפור גדילת הלסתות או פרופורציה לקויה בין הלסתות
2. פיזור צפיפות או סגירת מרווחים בין השיניים
3. שיפור אסימטריה של הפנים
4. הפחתת הצורך בעקירות עתידיות
5. שיפור בעיות חניכיים
6. מניעת טראומה לשיניים קדמיות בולטות
7. מנשך פתוח/עמוק
8. מנשך צלבי סקלטלי/דנטלי
9. הרגלים לקויים: דחיקת לשון, מציצת אצבע וכד'

 
תקופת מנוחה
בשלב זה מאפשרים את בקיעתן של יתר השיניים הקבועות בצורה חופשית ללא מכשור אורתודונטי. מאחר והשיניים אינן ממוקמות בעמדתן הסופית- יש לבצע מעקב כל 6 חודשים.
למרות היתרונות המרובים של טיפול מוקדם- רוב המטופלים יזדקקו לשלב שני של טיפול ועל כן: טיפול מוקדם אינו בהכרח מבטל את הצורך בטיפול נוסף בשלב מאוחר יותר!
 
 
טיפול בגיל ההתבגרות (phase II):
מאחר ובטיפול מוקדם לא ניתן לתקן בצורה מדויקת את מיקום השיניים והיחסים ביניהם - יש צורך לבצע זאת בשלב טיפול שני נוסף.
בשלב זה מייחסים חשיבות לייצור מיקום מדויק של כל שן בקשת השיניים ויצירת הרמוניה עם השפתיים, הלחיים, הלשון ושיניים אחרות. במצב מאוזן זה השיניים יתפקדו בצורה הטובה ביותר.
זהו הטיפול האורתודונטי המוכר לרוב האוכלוסיה אשר מתחיל כאשר כל השיניים הקבועות בקעו - גיל 12 שנים-  וכולל הרכבת סמכים (קוביות) על גבי השיניים העליונות והתחתונות לתקופת זמן ממוצעת של 18-24 חודשים.
הסיבה לשלב שני של טיפול אורתודונטי הינה שלמרות שאנו יכולים להשפיע על התפתחות הלסתות בזמן הטיפול המוקדם- אנו לא יכולים לתקן את מיקום השיניים שטרם בקעו.
 
רטנציה:
בסיום הטיפול האורתודונטי- יש לשמר את התוצאה ע"י הרכבת קיבועים (נשלפים/קבועים) בשתי הלסתות כך שהחיוך יהיה בריא ויפה לעוד שנים רבות.
 
לא כל מטופל דורש שני שלבים של טיפול אורתודונטי, אך לאלו שכן- יתכן ויימנע טיפול מורכב בשלב מאוחר יותר בחיים.