ניוזלטר-מס-2-נובמבר-2011
כניסה לרופאים
  1. כניסה לרופאים  ›  
  2. מאמר החודש  ›  
  3. ניוזלטר מס 2 נובמבר 2011

  • שתל אפור שתל לבן. האם נמצאה אלטרנטיבה ראויה? (ד"ר יניב מאייר)

     
    שימוש בשתלים דנטלים הביא למהפכה בתחום רפואת השיניים. השתלים הראשונים בעידן המודרני הותקנו לפני כ 30-40 שנה1-3. אולם, פרט לשינויים בפני שטח השתל המקרוסקופים והמקרוסקופים,  חומר הגלם ממנו עשויים השתלים היה ונותר סגסוגת טיטניום.
    בשנים האחרונות נוסו ניסיונות מחקריים ושיווקיים להציע אלטרנטיבה לסגסוגת הטיטניום בדמות חומרים קרמים מסוגים שונים. ניתן למנות בקצרה את הטיעונים לשימוש בחומר קרמי:
    1. אסתטיקה – הטיעון המרכזי והעיקרי. החומרים הקרמים הינם לבנים ודומים בצבעם לשיניים. המגמה האסתטית של מעבר ממתכת לחומר קרמי החל כבר לפני יותר מעשור בחלקים השיקומיים כגון מבנים, וכתרי חרסינה ללא מתכת העשויים מאלומינה או זירקוניה. שימוש בשתלים בצבע לבן יתן מענה אסתטי במקרים של חניכיים דקות או במקרים שחלה נסיגה במהלך השנים.
    2. תכונות החומר –  קיימים מחקרים שהצביעו על שחרור חלקיקי טיטניום ברקמות הסמוכות לשתלים ובבלוטות הלמפה 4,5. מחקר אחר מצע תגובה אלרגית לטיטניום בקרב 0.6% באוכלוסיה  6.
    3. "שיקום ללא מתכת" - דרישת המטופל לשיקום ללא מתכת הינה מגמה שהחלה בהחלפת שחזורי אמלגם בשחזורים מרוכבים והמשיכה לכתרים ומבנים ללא מתכת.

     
     
    תמונה 1
    תמונה 2
    תמונה 3
    תמונה 4
     
    תמונה מס' 1: עקירת שיניים 11,21 עקב סדק בשן 21 והרס כותרתי נרחב של שן 11.
    תמונה מס' 2: התקנת שני שתלי זירקוניה one piece במכתשיות העקירה.
    תמונה מס' 3: החלמת הרקמה הרכה סביב שתלי הזירקוניה.
    תמונה מס' 4: שיקום סופי בעזרת שני כתרי זרקוניה
     
    מחקרים קלינים ושימוש בשתלים קרמיים אינם חדשים. לפני כ- 30-40 שנה החלו להשתמש בשתלים קרמיים עשויים אלומיניום אוקסיד 7. רופא השיניים השוויצרי פרופ. סנדאוס היה הראשון להשתמש בשתלים אלה. מספר שנים לאחר מכן פיתח סדרות של שתלים קרמיים. החומר שממנו היו עשויים השתלים הקרמים של הדור הישן היה אלומינה בתצורותיו השונות. כיום, השתלים הקרמים עשויים זירקוניה בעלת תכונות מכניות עדיפות על אלומינה (חוזק כיפוף גבוה יותר, מודולוס אלסטיות נמוך יותר, ועמידות לשבר גבוהה יותר. ראו טבלה)

    טבלה מס' 1: השוואת פרמטרים מכנים בין אלומינה לזירקונה:
     
    Zirconia Alumina  
    1200 MPa 500 Mpa Bending strength
    200 GPa 420 GPa Modulus of elasticity
    6-10 Mpa 4 Mpa Fracture toughness
     
     
    מחקר פרה-קליניים ומחקרים בחיות אודות שתלים עשויים זירקוניה הצביעו על ביוקומפטביליות ואינטגרציה עם עצם המאכסן אולם, מעטים המחקרים הקלינים בבני אדם שבחנו את שיעור ההצלחה והשרידות של שתלים אלה.
    לשם כך, נערכה סקירת ספרות מקיפה בתחום שמטרתה היתה לבחון האם שתלים קרמיים יכולים להוות אלטרנטיבה לשתלים הקונבנציונלים העשויים טיטניום 8. המחקרים שנבחרו היו כאלה שענו על הקריטריונים הבאים: כללו שימוש בשתלים עשויים זירקוניה או אלומינה, נכתבו בשפה אנגלית / גרמנית או צרפתית, נערכו בבני אדם או חיות, מעל 1 שנה מעקב לאחר ההשתלה, תוצאות ברורות של BIC ו/או שרידות שתלים, ציון של כמות הנבדקים והשתלים שהותקנו.  החוקרים סקרו 349 מחקרים אולם כללו לבסוף 25 מאמרים, אשר עמדו בקריטריונים. אף מאמר לא היה (RCT (Randomized Controlled Trial. התוצאות שהתקבלו מסוכמות מטה:
    1. ערכי ה-(BIC (Bone-Implant Contact במחקרי חיות היו זהים בשתלי טיטניום ושתלים קרמים (טווח של 4%-80%).
    2. שיעור שרידות שתלים עשויים אלומינה הינו 23-98%.
    3. שיעור שרידות שתלים עשויים זירקוניה היה 98% (כעבור 1 שנה) ו-84% (כעבור שנתיים)
     

    לא נמצאו הבדלים בשיעור האוסאואינטגרציה בין החומרים השונים במחקרים שנוסו בבע"ח. שתלי אלומינה אינם מציגים תוצאות קליניות טובות ועל כן לא מהווים אלטרנטיבה לשתלי טיטניום.
    יתכן ושתלי  זירקוניה יוכלו בעתיד להוות אלטרנטיבה לשתלי טיטניום אולם, בשלב זה עדיין אין מספיק מחקרים שתומכים בכך ועל כן לא מומלץ בעת הזו להשתמש בשתלי זירקוניה באופן רוטיני.
     
     
       
      
     
      
    רשימת ספרות:
    1. Brånemark, P.I, Adell R., Breine, U., Hansson, B.O., LindstrÖm, J. (1969) Intra-osseous anchorage of dental prosthesis. I. Experimental studies. Scandinavian Journal of Plastic and Reconstructive Surgery 3: 81-100.
    2. Adell, R., Hansson, B.O., Brånemark, P.I., Breine, U. (1970) Intra-osseous anchorage of dental prostheses. II. Review of clinical approaches. Scandinavian Journal of Plastic and Reconstructive Surgery 4: 19-34.
    3. Schroeder, A., Pohler, O., Sutter, F. (1976) Gewebsreaktion auf ein Titan-Hohlzylinderimplantat mit Titan-Spritzchichtoberflache. Schweizerische Monatsschrift der Zahnmedizin 86: 713-727.
    4. Bianco, P.D., Ducheyene, P., Cuckler, J.M. (1996) Local accumulation of titanium released from a titanium implant in the absence of wear. Journal of Biomedical Materials Research 31: 227-234.
    5. Weingart, D., Steinemann, S., Schilli, W., Strub, J.R, Hellerich U.. (1994) Titanium deposition in regional lymph nodes after insertion of titanium screw implants in maxillofacial region. The International Journal of Oral and Maxillofacial Surgery 23: 450-452.
    6. Sicilia, A., Cuesta, S., Coma, G., Arregui, I., Maesto, A. (2008) Titanium allergy in dental implant patients: a clinical study on 1500 consecutive patients. Clinical Oral Implants Research 19: 823-835.
    7. Sandhaus, S. (1968) Tecnica e strumentario dellimpianto C.B.S (Crystalline Bone Screw). Informatore Odonto-Stomatologico 4: 19-24.
    8. Andreiotelli M., Wnz H.J, Kohal R-J. (2009) Are ceramic implants a viable alternative to titanium implants? A systematic literature review. Clinical Oral Implant Research 20 (Suppl. 4) ; 32-47.
 


פריוסנטר Perio Center  - המרכז לרפואת חניכיים בחיפה -  מומחים לבעיות חניכיים, השתלות  ושאר טיפולי שיניים. מובילים במתן שירותים דנטליים מקצועיים, אמינים וחדשניים
 

 
 

איך להגיע אלינו
+